- איך תינוק נדבק בקנדידה ומה ההשלכות על התפתחותו במהלך חייו?
- מה הסימפטומים לקנדידה אצל תינוקות?
- מה באמת אומרים מומחים קונבנציונאליים על קנדידה ותינוקות?
- מה הסימפטומים אצל ילדים אם לא מגלים את הזיהום בשלב מוקדם?
- הפתרון – איך מטפלים בזיהום פטרייתי אצל תינוקות ואצל ילדים?
- שרוליק שלנו
מי בעצם סובל מקנדידה? האם רק נשים גברים ומבוגרים? או גם ילדים ואפילו תינוקות?
התשובה היא שגם ילדים ותינוקות סובלים מקנדידה. נשמע מעט מוזר, אך רופאים רבים לא מקשרים את הסימפטומים אצל ילדים ותינוקות לזיהום הקנדידה מכיוון שהנושא עוד לא מספיק מפותח ומוכר ברפואה הקונבנציונאלית.
במשך כל 30 שנות ניסיוני במעבדה ובמחקר, ראיתי בקלינקה שלי ובדקתי במעבדה לקנדידה שהייתה לי אלפי תינוקות וילדים שסבלו מדלקות חוזרות ועמידות אחרי טיפול אנטיביוטי שרק החמיר את המצב. ולמה זה ככה? 70% מהמערכת החיסונית שלנו נמצאת במעיים ומורכבת מחיידקיי המעיים שנמצאים שם בכדי להגן עלינו. האנטיביוטיקה עדיין לא יודעת להבדיל בין חיידקים טובים לרעים, ולכן היא משמידה לא רק את החיידקים המזיקים אלא גם חלק מהחיידקים החשובים לנו. התוצאה היא החלשת המערכת החיסונית מה שמביא להחלשת הגוף. ההורים שהגיעו אליי עם ילדיהם אובדי עצות, ולאחר הפעם החמישית או השישית שהסיפור חוזר על עצמו, הם מתחילים לחפש פתרונות ברפואה הטבעית ומוצאים אותי.
בניגוד לכל התיאוריות שקנדידה נמצאת רק אצל אנשים עם כשל חיסוני, מסתבר שהקנדידה יכולה להימצא גם אצל תינוקות שנולדים עם זה ואין להם פגיעה במערכת החיסונית. אז איך בכל זאת יש להם קנדידה?
איך תינוק נדבק בקנדידה ומה ההשלכות על התפתחותו במהלך חייו?
פשוט מאוד. אם האימא בזמן הלידה סובלת מזיהום פטרייתי בנרתיק, סביר להניח שהעובר יידבק. כאשר העובר בבטנה של אימו הוא מקבל את כל מזונו ישירות מדמה של האם – הוא לא זקוק לעיכול האוכל, לא זקוק לתהליך עיכול עצמאי. חיידקיי העיכול שלו עוד לא קיימים והמשמעות היא שהמעיים עדיין סטריליים טרם הלידה.
בזמן הלידה, התינוק נפגש בפעם הראשונה עם חיידקים שנמצאים בפלורת הנרתיק של אימו שהם זהים לחיידקים שבמערכת העיכול שלה. זהו הבסיס של בניית פלורת המעיים של התינוק. העובר חשוף לכל ההפרשות בזמן הלידה, ולכן סביר להניח שהפטרייה תיכנס דרך הפה של התינוק ולאט לאט תתפשט עד למעיים שלו שטרם פיתחו הגנה.
חשוב לזכור שפלורת המעיים של התינוק שהרגע נולד, צריכה מספר חודשים טובים כדי להיבנות ולהתפתח. בזמן הזה התינוק רגיש יותר לזיהומים שונים ויש להקפיד על היגיינת הפטמות של האם ושל הבקבוקים. לפני הלידה, כחלק מבדיקות שגרתיות שעורכים הרופאים הקונבנציונאלים, בודקים את פלורת הנרתיק של האמא בכדי לוודא שלא קיים שם חיידק (GBS) שעלול לסכן את העיניים של העובר בזמן הלידה ולפגוע בראייה שלו. במקרה שנמצא החיידק, דואגים לתת לאישה טיפול אנטיביוטי ולתינוק טיפות עיניים אנטיביוטיות לאחר הלידה. מה שבדרך כלל לא בודקים ברפואה הקונבנציונאלית (מתוך חוסר הבנת המשמעות) – האם נמצאת בפלורת הנרתיק פטרייה. לרוב, הרופאים לא מודעים שגם הפטרייה, כמו החיידקים, מדבקת ועלולה לסכן את העובר עם השלכות בריאותיות בעתיד.
עצה חשובה מאוד: כדאי להיבדק כשבועיים לפני הלידה באמצעות משטח ואגינאלי לגילוי הימצאות קנדידה ואגינלית (בנוסף לבדיקת החיידקים הרגילה הנעשיית ע"י משטח שונה).
תינוקות יונקים מקבלים דרך חלב האם את חיידקי הביפידוס וחיידקים נוספים שמתאימים בדיוק למעיים של תינוקות. תפקיד החיידקים האלה הוא הגנה מפני זיהומים, פירוק חלבון וספיגת המזון. בנוסף, החיידקים אחראים על יציאות נורמטיביות של צואה. במצב שבו אין את אותם החיידקים ונכנסת פטרייה למעיים, התרבות הפטרייה תהיה יותר מהירה מהתרבות החיידקים הנחוצים לשמירה על פלורה מאוזנת. מכיוון שהחיידקים החשובים מגיעים לגוף התינוק גם ע"י פעולת יניקת חלב האם, אם יהיה לאם זיהום פטרייתי בפטמה, היא תוכל להדביק את התינוק בקנדידה. הדבר עשוי להיות גם הפוך, אם התינוק סובל מקנדידה בלשון, הוא עלול להדביק גם את האם (דרך הפטמה) בזיהום פטרייתי.בכל אחד מהמקרים, גם התינוק וגם האם זקוקים לטיפול.
התוצאות: בבירור שעשינו בקליניקה בחיפוש אחרי הסיבה להימצאות קנדידה אצל התינוקות שסובלים ממנה, גילינו שאכן האמהות באמת סבלו מזיהום פטרייתי בנרתיק בזמן הלידה או שהייתה להן פטרייה על הפטמה.
מה הסימפטומים לקנדידה אצל תינוקות?
הרבה פעמים ניתן לראות כתם או שכבה לבנה על הלשון. כאשר מדובר בקנדידה ,הכתם הלבן לא ניתן להסרה מהלשון. חשוב מאוד להתייחס לתופעה הזו ולא להתעלם מקיומה! מכיוון שאם יש פטרייה בלשון היא יכולה בקלות להגיע למעיים אם היא לא כבר נמצאת שם ואיחרנו את המועד. המפגש הראשון עם הפטרייה במעיים, היא ההתחלה לבעיות בריאותיות בעתיד הקרוב והרחוק של התינוק ולאחר מכן של הילד.
הסימפטומים הנפוצים להימצאות קנדידה אצל תינוקות הם (לא תמיד יופיעו כל הסימפטומים):
*פליטה מרובה- שיכולה להתפתח למצב של הקאות (התינוק אוכל ופולט או אוכל ומקיא). *התפתחות לקויה
*בעיה בעלייה במשקל
*גזים מכאיבים שלא משתחררים
*בטן בולטת
*יציאות לא תקינות (הצואה תראה כשלשול מיימי עם ריח לא נעים)
*שינה לא רצופה בלילה (התינוק לא ישן וגם ההורים לא ישנים)
*בדר"כ נראה תינוק שלא רגוע ובוכה הרבה.
*פצעונים ואודם על העור
*תפרחת טיטולים
*עור יבש ומגורה
לאחר הופעת הסימפטומים ההורים המודאגים לוקחים את התינוק לבדיקה ברפואה הקונבנציונאלית, והרופא לא מוצא בדיוק את הסיבה לבעיות העיכול של התינוק. במצב קיצוני מאשפזים את התינוק ונותנים לו אוכל דרך זונדה או טיפול בריפלוקס (באמצעות תרופה סותרת חומציות), מה שלא תמיד פותר את הבעיה. הרופאים בדר"כ ממליצים לאימא שאינה מניקה להחליף את המזון מחלבי לצמחי או להיפך.
העצה שלי: בחרו פורמולות (מטרנות) עדינות שמכילות פרוביוטיקה שתתמוך בבניית פלורה תקינה (צמחייה תקינה).
מה באמת אומרים מומחים קונבנציונאליים על קנדידה ותינוקות?
על פי Dr.med. Sarkisyanz מגרמניה, שפירסמה עבודות ומחקרים חשובים בנושא זיהום פטרייתי, 80% מהתינוקות נושאים את הקנדידה. בגיל 3 חודשים אצל 30% נמצאת עדיין הפטרייה. היא טוענת שכל האימהות של התינוקות עם הזיהום הפטרייתי סובלות מקנדידה במעיים או פטרייה בנרתיק ומחוסר ב- IGA (נוגנדנים שנמצאים בריריות הגוף ומגינים מפני פלישת חיידקים, וירוסים, פטריות וטפילים). היא מצטטת את הדרישה של פרופ' ריט (מומחה מוכר באירופה לזיהום פטרייתי) על הזכות של התינוקות להיוולד בלי זיהום פטרייתי ומזכירה את העובדה שבזכות דרישתו התקיפה בהרבה בתי רפואה בגרמניה, הנשים מקבלות טיפול אנטי פטרייתי לפני הלידה על מנת למנוע הידבקות של התינוק.
Dr.med. Sarkisyanz טוענת שהמחסור ב-IGA של האם יותר משמעותי מהקנדידיאזיס הכרוני. הקנדידה יכולה "לפצח" את האנזימים של IGA ואמהות שמייצרות מעט IGA לא מעבירות מספיק לילדיהן. הילדים האלו נולדים כבר עם חולשה במערכת החיסונית ונוסף לזה עם זיהום פטרייתי. התוצאות הישירות הן אטופיק דרמטיטיס, דלקות אוזניים, אסטמה, בעיות במערכת העיכול ואלרגיות למזון גם אם התינוק יונק.
מה הסימפטומים אצל ילדים אם לא מגלים את הזיהום בשלב מוקדם?
ילדים יכולים לפתח קנדידה אחרי הדבקה בזמן הלידה (כפי שציינתי קודם) או לאחר שימוש באנטיביוטיקה לטיפול בדלקות אוזניים, גרון וכו'. לצערי הרב, גם ילדים קטנים מקבלים באופן לא מוצדק (לפעמים באופן מוצדק) אנטיביוטיקה לדלקות שאפשר לרפא בדרך טבעית. זכרו, כל חשיפה לאנטיביוטיקה מחלישה את המערכת החיסונית שלנו וכעת אתם גם מבינים למה ואיך.
מטופל חמוד ופיקח בן 8 הגיע אליי עם הוריו וסיפר שהוא סובל מכאבי בין שנמשכו כשנתיים! הרופאים הרימו ידיים ולא ידעו מה הסיבה. גם היציאות שלו לא היו סדירות וגם המשקל והגובה שלו לא התפתחו בהתאם לגילו. מהר מאוד הבחנו שהוא סובל מצמיחה מאסיבית של קנדידה במעיים. הסברתי לו על התוכנית שלי, על הפורמולות האנטי פטרייתיות ועל הדיאטה האנטי פטרייתית שהיא כוללת והוא הבטיח לעקוב אחר ההנחיות בכל מקום ובכל מקרה. אימא שלו הייתה מאוד סקפטית לגבי היכולת שלו לעמוד בתוכנית במלואה. אחרי חודש היא התקשרה ואמרה לי בהתפעלות "הילד שומר כמו חייל וגם בימי הולדת הוא לא נוגע בדברים שהוא יודע שיזיקו לו. הוא כבר מעל שבוע ללא כאבי בטן". לאחר חודשיים בילד הרגיש מצוין, עלה במשקל וגבהה 2 ס"מ.
כאשר קיים זיהום פטרייתי במעיים של הילד הוא יכול לפתח:
*הילד יכול לפתח אלרגיות
*דלקות אוזניים חוזרות
*בעיות בדרכי הנשימה כמו נזלות ואסטמה
*בעיות עור: גירודים, פצעים, אקזמות
*לפעמים הילד יראה חיוור ועם עיגולים שחורים מתחת לעיניים
*כאבי בטן
*שלשולים
*כאבי ראש
*אפטות ופצעים בפה
*יכול להיות שנראה שינויים בהתנהגות כמו: התפרצויות, חוסר שקט וקשיי למידה.
*לפעמים נראה ילד שמתנגד לאכול ירקות ורוצה רק ממתקים ומזון על בסיס קמח, קטשופ ומתוק עד להתמכרות.
כמובן שהסיבה לכל הסימפטומים הללו היא לא תמיד הקנדידה, לכן חשוב מאוד לעשות בדיקה עם מכשיר הביקום ולגלות כמה שיותר מוקדם האם יש זיהום או שיש צורך באבחון נוסף.
אם לא מאבחנים את הזיהום ומטפלים בו כראוי, הסיכוי שהוא יעלם לבד הוא אפסי. צריך לזכור שהנטייה של הקנדידה היא להתרבות והיא אחד היצורים העמידים ביותר בטבע.
הפתרון – איך מטפלים בזיהום פטרייתי אצל תינוקות ואצל ילדים?
הורים יקרים אל תדאגו! לכל מחלה יש מסלול ואם מטפלים בתחילת הדרך הטיפול הרבה יותר קל. עם מעט אמצעים בזמן קצר אפשר לרפא את התינוק/הילד מהזיהום ולעזור לו להבריא. לאורך השנים מצאתי דרכים פשוטות לריפוי שהוכיחו את עצמן. פיתחתי פורמולה מיוחדת לילדים ושילבתי אותן עם נטילת פרוביוטיקה מתאימה לתינוקות ולילדים.
שרוליק שלנו
הנכד הראשון שלי, ישראל, גדל בתנאים טבעיים ללא תרופות כימיות ועם הנקה מלאה ותזונה בריאה. סבא שלו, הדואג והאוהב, דורון, בעל המעבדה שהייתה לנו, לעיתים קרובות לקח דגימה מהטיטול שלו ובדק האם יש קנדידה. לשמחתנו הבדיקות כל פעם יצאו תקינות. לישראל הבריא לא הייתה אפילו מושבה אחת של פטריות. לאחר שנה ישראל חלה בדלקת ריאות. בודאי שלא היססנו ונתנו לו אנטיביוטיקה. לאחר שהתאושש כמובן שהסבא המודאג בדק שוב את תוכן הטיטול במעבדה שהייתה לנו והתוצאה – הימצאות של זיהום פטרייתי בדרגה בינונית. מה היה קורה אילולא היינו בודקים מיד האם יש זיהום? כמה ילדים בשנים הראשונות לחייהם קיבלו 3, 4 או חמש פעמים אנטיביוטיקה ולפעמים יותר? מי מקשר אחר כך בין הדלקות החוזרות לזיהום פטרייתי? אם הטיפול לבעיות שלהם הוא פעם אחרי פעם אנטיביוטיקה איך תראה בריאות הילדים שלנו בעתיד הקרוב והרחוק?
עצה: הורים יקרים, תקפידו מאוד לתת אנטיביוטיקה רק אם פרוביוטיקה על מנת למנוע נזק. כדאי גם אחרי סיום האנטיביוטיקה להמשיך עם הפרוביוטיקה עוד שבועיים לפחות. היום יש רופאים שבאופן אוטומטי ממליצים על נטילת פרוביוטיקה ביחד עם האנטיביוטיקה.
באהבה גדולה, דניאלה.